המפקח נימר בקרמן חוזר בספר חדש של יגאל צור, “המחוז הצפוני”
שנה אחרי ההיכרות הראשונה עם מפקח נימר בקרמן בספר “המחוז הדרומי“, הוא חוזר בספר חדש של יגאל צור – “המחוז הצפוני“. הספר הראשון התרחש בנתיבות ואילו “המחוז הצפוני” נפתח במשחק כדורגל טעון בין בית”ר ירושלים לבני סכנין. שני הספרים יצאו בהוצאת “בזלת” ומופצים לחנויות על ידי “סלע ספרים”.
יגאל צור, מי הוא נימר בקרמן?
“נימר בקרמן הוא הפתעת ליהוק מובהקת, במידה מסוימת אפילו לי. ברור שהוא נולד לאחר מחשבה ארוכה, אבל לאורך שני הספרים האלו אני חייב לומר הוא מפתיע לעיתים אפילו אותי. ראשית הוא בדואי ומוסלמי מצד אביו שוחט המכוניות ויהודי מצד אמו הרוסייה שאיננה בנמצא. היא נפקדת וקיימת רק בגלויות שהיא שולחת ממסעותיה בעולם עם בעלה השלישי. נימר הוא קצין בילוש מרחבי, קאובוי עם סוסה. ברור שהוא אנדר-דוג מובהק. הוא נופל תמיד בין הכיסאות, הוא אדם שנמצא גם פה וגם שם, שזהותו חצויה, כמו המדינה שהוא חי בה. בשביל היהודים הוא ערבי ובשביל הערבים הוא יהודי. הוא הראשון שמלגלג על הדימוי שלו כלורנס איש ערב והדעות הקדומות של היהודים עליו”.
איזה מן חוקר הוא נימר בקרמן? איך הוא מתנהל בחקירות של מקרי הרצח בשתי הפרשות השונות ב”המחוז הדרומי” ו”המחוז הצפוני”?
“אני רואה את נימר כמי שהיה גשש צבאי בעברו, נער שגדל עם הצאן במרעה ומכיר כל עקבה ושיח במדבר ומצד שני הראש שלו עובד אנליטית ומדויק. זהו האדם הנחוץ כדי לפלס את דרכו במה שצ’נדלר, אבי ספרות המתח האמריקנית, קרא לו “הרחובות האכזריים”. זווית הראיה הייחודית שלו מאפשרת לו להתעלות מעל לסוגיות שמעסיקות את שאר החוקרים, מעל למאבקים בין הנישות הישראליות השונות ולהצביע על מה שהראיות אומרות: זה לא פשע שנאה ולא פשע לאומני, זה רצח בדם קר, מתוכנן מראש”.
“המחוז הדרומי” נוגע בסוגיה כאובה של הדרת נשים, אונס ורצח שלהן. מה לסופר גבר ישראלי ולכך?
“בעיני זהו פצע פעור ודורש תיקון מידית בחברה שלנו. מבלי לעשות ספויילר אומר כך: הסיפור מתחיל כאשר גופתה של תמר בת ה-14 שנרצחה בצורה אכזרית נמצאת בסמוך לקבר הבאבא סאלי בנתיבות. ברור שהאדמה רועדת. יומיים אחר כך נרצחת איזי, צעירה יפהפייה, לאחר שבקרה אצל רב ידוע. מבחינתי הסיפור הינו זריקת אור אל הנקיקים האפלים של חוסר צדק חברתי. אני מרכיב את עלילות המתח באמצעות שימוש בסוגיות הבוערות שעל סדר היום. כדי להעצים בניתי מיקרוקוסמוס מגוון של דמויות כשהעלילה דוהרת למעשה בין מאהל בדואי לאוהלה של תורה ולישימון שרובצת עליו קללה”.
“המחוז הצפוני” נפתח בצורה מאוד מפתיעה של רצח בלב משחק כדורגל, מאיפה זה בא?
“הפרק הראשון הוא מה שתחזיק את הקורא הלאה. היה ברור לי שאני רוצה לבנות מבנה שיטעה את הקורא לכל האורך, מבנה דומינו שכל פעם שהקורא יחשוב שהנה הוא יודע מי הרוצח אני אמוטט את המבנה ואוביל אותו לכיוון שונה לחלוטין. כך נבנתה הפתיחה. זרקתי פצצה שממחישה את השאלה איתה יצטרך הקורא להתמודד: באיזה צד אתה? למי אתה מאמין? לשב”כ? לאימאם? למשטרה שהולכת לאיבוד במרחץ הדמים? ברור שרק אדם אחד יכול לפתור את התסבוכת – נימר בקרמן, ואם לא יפתור נזרוק עליו את האשמה”.
יהיה ספר נוסף בסדרה?
“אני מאחל לנימר בקרמן חיים ארוכים. הספר הבא כבר בכתיבה”.
